הקצעת שורשים וטיפול שיננית

מה ההבדל בין עקירה רגילה לעקירת שן בינה?

ארבעת שיני הבינה הן השיניים הצומחות בין גיל 18 ל-22 (לפעמים אפילו עד גיל 25). הן מכונות "הטוחנת השלישית" וממוקמות אחרונות בשורת השיניים. הבעיה בבקיעה מאוחרת כל כך של השיניים היא שלא תמיד נותר די מקום עבורן והן נוטות לבקוע במנח שמפריע לשיניים הסמוכות (או לא לבקוע בכלל – ע"ע שן בינה כלואה). ברוב המקרים, שיני הבינה לא יצריכו טיפול מיוחד מעבר לשמירה על היגיינה דנטלית רגילה. שלא כמו שן "רגילה" במידה ונדרשת עקירה של שן בינה אין צורך להחליפה בשתל שכן יתר הטוחנות מספיקות ללעיסה נוחה של מזון. מדוע נוטים לעקור שיני בינה? כיצד עקירת שן בינה שונה מעקירה של שן "רגילה"? האם יש סיכונים או תופעות לוואי לעקירה? לתשובות המשיכו לקרוא.

מדוע שיני בינה נוטות "לגרום לצרות"?

למרות ששיני הבינה לא דורשות בדרך כלל תשומת לב מיוחדת הרי שהופעתן המאוחרת והמיקום שלהן עשויים לגרום למגוון בעיות דנטליות:

  • עששת – הסיבה שבגללה שיני בינה נוטות לפתח עששת היא הקושי בצחצוח ושימוש בחוט דנטלי. המיקום שלהן, בסוף שורת השיניים מאחור, מקשה מאוד על ניקיון אפקטיבי שלהן.
  • בקיעה חלקית – לעיתים, כששן הבינה לא מצליחה לפלס את דרכה מחוץ לחניכיים עד הסוף, היא תעצר במנח של בקיעה חלקית. לחניכיים יש נטייה לכסות את השן החצי בקועה מחדש. הבעיה כאן היא שנוצרים כיסים בסמוך לשן ההופכים לכר פורה עבור חיידקים.
  • שן בינה כלואה – כאשר השן לא מצליחה לבקוע היא נותרת כלואה בחניכיים. חוסר היכולת של השן לבקוע כראוי עשוי לגרום ללחץ על השיניים הסמוכות, לכאבים, נפיחות בחניכיים ודלקות באזור.
  • שיבוש מבנה השיניים – גם כאשר שיני הבינה בוקעות עד הסוף, במקרים מסוימים הן ילחצו על השיניים הסמוכות ועשויות אף לגרום לשיבוש מבנה השיניים כולו.

מתי נדרשת עקירת שן בינה?

בדיוק כמו השיניים האחרות שלנו, גם שן בינה יכולה לסבול מדלקת, נזק לגוף השן או השורש ומצבים אחרים שלא יותירו ברירה אלא לעקור אותה. אך שיני הבינה עשויות לסבול מבעיות ייחודיות להן המצטרפות לסיבות הסטנדרטיות שבגינן מבוצעות עקירות שיניים. עקירת שן בינה מתבצעת כאשר:

  • מתפתחת עששת חמורה
  • בעקרות דלקת חניכיים באזור
  • ציסטה בקרבת השן
  • שן בינה כלואה הגורמת לכאב
  • כאשר שן הבינה לוחצת על שן סמוכה
  • צורך ביישור שיניים או ניתוח ליישור לסתות

למרות שבאופן עקרוני ניתן לבצע סתימה, טיפול שורש והנחת כתר על שן בינה בדיוק כמו כל שן אחרת, ברוב המקרים רופא השיניים ימליץ דווקא לעקור אותה. מכיוון שבעצם, אנו לא זקוקים לשיני הבינה כדי לשמור על לעיסה תקינה ועומסים בריאים על עצמות הלסת ואין צורך להחליף שן בינה בשתל, הפתרון הנכון ביותר במקרים רבים הוא אכן פשוט עקירתה.

כיצד מתבצעת עקירה כירורגית של שן בינה?

עקירה של שן "רגילה" בדרך כלל מתבצעת בהליך פשוט מאוד – רופא השיניים יתפוס את השן בעזרת צבת וישלוף אותה החוצה במלואה. אך כאשר השן סדוקה או שבורה, כאשר לא ניתן לאחוז בכותרת שלה בשל נזק או ריקבון השן או כשישנה דלקת חריפה באזור ניתן בכל זאת להוציא את השן בעקירה כירורגית. הרופא יבצע חתך בחניכיים על מנת לקבל גישה אל השן ושורשיה. לאחר הסרתה הוא יתפור את האזור לרוב, בתפרים מסיסים. עקירה כירורגית של שן בינה או שן "רגילה" מתבצעת תחת הרדמה מקומית ואורכת כחצי שעה. ההבדל בין עקירה של שן בינה לעקירה של שן רגילה הוא במורכבות ההליך והניסיון שנדרש מן הרופא. מכיוון ששיני בינה נמצאות בחלק האחורי של הלסתות הגישה אליהן קשה יותר והניתוח דורש מיומנות גבוהה יותר מצדו של הרופא.

סיכונים ותופעות לוואי בעקירה כירורגית

עקירה כירורגית היא הליך ניתוחי בדיוק כמו כל ניתוח אחר ולכן ישנן מספר תופעות לוואי ואף סיכונים אפשריים המלווים את ההליך.

  • דימום מקומי ונפיחות – תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא דימום מקומי שנמשך מספר שעות עד מספר ימים לאחר ההליך. נפיחות באזור העקירה ואף בלחי בצד המנותח נפוצות גם הן ועשויות להמשך לא יותר מכמה ימים. ניתן להיעזר במשככי כאבים ללא מרשם רופא במידה ואי הנוחות מפריעה לשגרת החיים.
  • מכתשית יבשה – החלל בו השן "ישבה" יגליד ויחלים לאחר העקירה בדיוק כמו כל חתך ופצע בגופנו. בכ-15% מן העקירות הכירורגיות הפצע אינו מגליד. התוצאה היא כאבים חדים הנמשכים כשבועיים. על מנת לצמצם את הסיכון להיווצרות מכתשית יבשה חשוב מאוד להישמע להוראות הרופא – לא לצרוך מוצרי עישון או אלכוהול 48 שעות, לא לשטוף את חלל הפה ולא לירוק ב-24 השעות הראשונות לאחר הניתוח.
  • פגיעה עצבית – תופעה נדירה המתרחשת בכ-5% מהמקרים בלבד וגורמת לאיבוד תחושה באזור הסנטר, הלסת או הפה והלשון. מרבית הפעמים התחושה תחזור מעצמה לאחר מספר שבועות עד חודשים ולא נדרשת כל התערבות.
  • פגיעה מבנית – במקרים נדירים מאוד תיתכן פגיעה בעצם הלסת או רצפת הסינוס המקסילרי.

בעוד שעקירה רגילה אינה דורשת היערכות מיוחדת, עקירה כירורגית, במיוחד של שן בינה עשויה לדרוש הכנה מוקדמת. הרופא עשוי לבקש צילום CT של הלסתות כדי לתכנן היטב את מהלך הניתוח (למנוע פגיעה בעצבים סמוכים ובסינוסים המקסילרים). מומלץ לישון שנת לילה מלאה ולהמנע מאכילה שעתיים לפני ההליך.

עקירה כירורגית מבוצעת על ידי רופא שיניים בעל ניסיון בכירורגיה דנטלית או על ידי כירורג פה ולסת במקרים מורכבים. על מנת למזער את הסיכונים הכרוכים בעקירה כירורגית חשוב מאוד לבחור רופא ובעל הניסיון וכמובן – לפעול בדיוק לפני הוראותיו לפני ולאחר ההליך.