ארבעת שיני הבינה הן השיניים הצומחות בין גיל 18 ל-22 (לפעמים אפילו עד גיל 25). הן מכונות "הטוחנת השלישית" וממוקמות אחרונות בשורת השיניים. הבעיה בבקיעה מאוחרת כל כך של השיניים היא שלא תמיד נותר די מקום עבורן והן נוטות לבקוע במנח שמפריע לשיניים הסמוכות (או לא לבקוע בכלל – ע"ע שן בינה כלואה). ברוב המקרים, שיני הבינה לא יצריכו טיפול מיוחד מעבר לשמירה על היגיינה דנטלית רגילה. שלא כמו שן "רגילה" במידה ונדרשת עקירה של שן בינה אין צורך להחליפה בשתל שכן יתר הטוחנות מספיקות ללעיסה נוחה של מזון. מדוע נוטים לעקור שיני בינה? כיצד עקירת שן בינה שונה מעקירה של שן "רגילה"? האם יש סיכונים או תופעות לוואי לעקירה? לתשובות המשיכו לקרוא.
למרות ששיני הבינה לא דורשות בדרך כלל תשומת לב מיוחדת הרי שהופעתן המאוחרת והמיקום שלהן עשויים לגרום למגוון בעיות דנטליות:
בדיוק כמו השיניים האחרות שלנו, גם שן בינה יכולה לסבול מדלקת, נזק לגוף השן או השורש ומצבים אחרים שלא יותירו ברירה אלא לעקור אותה. אך שיני הבינה עשויות לסבול מבעיות ייחודיות להן המצטרפות לסיבות הסטנדרטיות שבגינן מבוצעות עקירות שיניים. עקירת שן בינה מתבצעת כאשר:
למרות שבאופן עקרוני ניתן לבצע סתימה, טיפול שורש והנחת כתר על שן בינה בדיוק כמו כל שן אחרת, ברוב המקרים רופא השיניים ימליץ דווקא לעקור אותה. מכיוון שבעצם, אנו לא זקוקים לשיני הבינה כדי לשמור על לעיסה תקינה ועומסים בריאים על עצמות הלסת ואין צורך להחליף שן בינה בשתל, הפתרון הנכון ביותר במקרים רבים הוא אכן פשוט עקירתה.
עקירה של שן "רגילה" בדרך כלל מתבצעת בהליך פשוט מאוד – רופא השיניים יתפוס את השן בעזרת צבת וישלוף אותה החוצה במלואה. אך כאשר השן סדוקה או שבורה, כאשר לא ניתן לאחוז בכותרת שלה בשל נזק או ריקבון השן או כשישנה דלקת חריפה באזור ניתן בכל זאת להוציא את השן בעקירה כירורגית. הרופא יבצע חתך בחניכיים על מנת לקבל גישה אל השן ושורשיה. לאחר הסרתה הוא יתפור את האזור לרוב, בתפרים מסיסים. עקירה כירורגית של שן בינה או שן "רגילה" מתבצעת תחת הרדמה מקומית ואורכת כחצי שעה. ההבדל בין עקירה של שן בינה לעקירה של שן רגילה הוא במורכבות ההליך והניסיון שנדרש מן הרופא. מכיוון ששיני בינה נמצאות בחלק האחורי של הלסתות הגישה אליהן קשה יותר והניתוח דורש מיומנות גבוהה יותר מצדו של הרופא.
עקירה כירורגית היא הליך ניתוחי בדיוק כמו כל ניתוח אחר ולכן ישנן מספר תופעות לוואי ואף סיכונים אפשריים המלווים את ההליך.
בעוד שעקירה רגילה אינה דורשת היערכות מיוחדת, עקירה כירורגית, במיוחד של שן בינה עשויה לדרוש הכנה מוקדמת. הרופא עשוי לבקש צילום CT של הלסתות כדי לתכנן היטב את מהלך הניתוח (למנוע פגיעה בעצבים סמוכים ובסינוסים המקסילרים). מומלץ לישון שנת לילה מלאה ולהמנע מאכילה שעתיים לפני ההליך.
עקירה כירורגית מבוצעת על ידי רופא שיניים בעל ניסיון בכירורגיה דנטלית או על ידי כירורג פה ולסת במקרים מורכבים. על מנת למזער את הסיכונים הכרוכים בעקירה כירורגית חשוב מאוד לבחור רופא ובעל הניסיון וכמובן – לפעול בדיוק לפני הוראותיו לפני ולאחר ההליך.
